Amateur Scuba diving – is it really dangerous ?

(ראה גירסה עברית בהמשך)


Amateur Scuba diving is a death trap !


This is my conclusion after a year and a half of observing the scene, since our dear son Dori Abarbanel was killed in a diving accident.


If Dori had been aware of the safety level involved in this occupation, there is no doubt that he never would have become an amateur diver and would still be alive today.


It is about time that all of us open our eyes and face reality as it is:

Scuba diving is a dangerous activity as it is.  One is found in an unnatural situation dependent on breathing equipment.  This in itself is a great danger.  Mishaps can and do happen (malfunctions in regulator or gauge or valve, lack of oxygen, a friend in stress, depth sickness, a passing boat above etc.)


Sense dictates that whoever considers his own life and that his family of paramount importance, stay away from this sport.  However, not all people are exposed to the same level of risk: The trainee who dives in “one on one” contact with an experienced and responsible instructor, gets good backing in case of a mishap.  The professional diver is well equipped and knows how to deal with mishaps and problems.


On the other hand is a group I name “high risk”.  In this group are those who have gone through initial training and earned “stars”, but who’s skills are still partial.  These come to a diving club from completely different occupations, often office personnel who cannot invest much time in diving, and who consider it a break from their usual routines.  These good people rent equipment from a diving club, equipment which is often not up to the standard, and ask “where’s a good place to dive ?”, they hope to come out of the water safely.  In most cases, all goes well, but some, unfortunately encounter difficulties, which often result in injury – or worse.


The present situation is a trap.  The diving clubs want to continue to run their businesses as they always have, and the public wants to utilize their services as there is no other option – save not diving at all.


In Dori’s memory, I feel obligated to point out to the potential customer:

If you are in the “high risk category” as described above, you take upon yourself a greater risk than acceptable and which does not justify what you may gain.  You must make a decision: Either become a professional diver well acquainted with the risks of the profession or engage in Scuba diving, or dive only under the supervision of an experienced instructor who act as a driving teacher would.  The third possibility of the 1 or 2 “stars” diver who dives every few months with a companion who’s experience is similar to his own, is most dangerous.  It is also dangerous to dive within a group in which the instructor is in charge of several trainees at once and is looking only for the money he gets from each trainee.


Take care of yourselves !


Ami Abarbanel, in memory of our dear son Dori who was killed in a needless diving accident in the course of a supervised dive.



צלילה ספורטיבית – האם זה באמת מסוכן ?



הצלילה הספורטיבית היא מלכודת מוות !


כך אני קובע לאחר שאני עוקב אחר הנעשה במשך שנה וחצי מאז שבננו היקר דורי אברבנאל נהרג בתאונת צלילה.


אילו ידע  דורי את מצב הבטיחות של העיסוק הזה, אין לי ספק שהוא לא היה מתקרב למלכודת המוות הזו וכך לא היה נהרג.


הגיע הזמן לפקוח את העיניים ולקרוא את המציאות כפי שהיא:

הצלילה היא פעילות מסוכנת על פי הגדרה.  אתה נמצא בסביבה לא טבעית לאדם וחייך תלויים בציוד נשימה.  זהו מצב מסוכן בעליל.  התקלות עלולות לקרות ואכן הן קורות (תקלות בווסת, שסתום נתפס, אויר נגמר, שעון דפוק, ראות לא טובה, חבר שנקלע לבעיה, שכרון מעמקים, סירה שחלפה מעליך, חבר שמושך אותך ועוד ועוד)


ההגיון אומר כי מי שחייו וחיי משפחתו חשובים לו – יתרחק מעיסוק בספורט הזה.  יחד עם זאת לא כולם חשופים לאותה רמת סיכון: המתלמד הצמוד "אחד על אחד" למדריך אחראי ומנוסה, מקבל גיבוי טוב למדי למקרה של תקלה.  הצולל המקצועי - מצויד היטב ומכיר את הבעיות ויודע להתמודד עם תקלות ובעיות.


לעומת אלה, נמצאת קבוצת ה"סיכון הגבוה" ובה אלה שעברו את שלב ההכשרה והם  "בעלי כוכבים" שסיימו קורס צלילה, אך מיומנותם עדיין חלקית.   אלה באים למועדון היישר מעיסוק אחר לחלוטין, לרוב הם אנשי משרד שאינם יכולים להשקיע זמן רב בצלילה והם רואים בה "פסק זמן" משיגרת היום יום.  אנשים טובים אלה שוכרים ציוד ממועדון הצלילה, ציוד שאיכותו,  התאמתו ותקינותו אינם ברמה גבוהה, מתעניינים לאן אפשר לצלול ו... מקווים שיצאו מן המים בשלום.  ברוב המקרים הם עוברים את הצלילה בשלום, אבל חלקם נקלעים למצוקה ומכאן הדרך לפגיעה של ממש – קצרה מאד.


המצב הוא "מילכוד".  המועדונים רוצים להמשיך ולנהל את עסקיהם באופן שזה נעשה עד כה והציבור רוצה להמשיך ולרכוש את השירות הזה היות ואין לו אופציות אחרות מלבד ויתור על הצלילה.


לזכרו של דורי אני רואה חובה לציין בפני הלקוח הפוטנציאלי של שירותי המועדונים:


אתה הנמצא בקבוצת הסיכון כפי שהוסבר לעיל, לוקח על עצמך סיכון גדול יותר מן הקביל ושאינו מצדיק את התמורה שאתה מקבל.  עליך לקבל החלטה: או שאתה הופך למקצוען המכיר את כל רזי המקצוע, רוכש ניסיון בעבודה קשה ובהדרגה, או לחילופין אתה יורד לצלילה רק עם צולל מנוסה המגבה אותך כמו מורה לנהיגה.  כאמור, האפשרות השלישית של צולל "כוכב אחד או שניים" שיורד לצלילה, אחת למספר חודשים בליווי אדם בעל ידע דומה לשלו, היא המסוכנת ביותר.  מסוכנת גם הצלילה המודרכת עם מדריך האמור לשמור על מספר חניכים ועובד בקבלנות...

ונשמרתם לנפשותיכם !


עמי אברבנאל, לזכרו של דורי היקר שנהרג בתאונה מיותרת במהלך צלילה מודרכת